דְיֵין הוֹנְג גוֹנְגְפוּ

דְיֵין הוֹנְג גוֹנְגְפוּ (Diānhóng gōngfū) הוא תֵּה הדגל של תעשיית התֵּה האדום ביונאן, ואחד מתֵּי האדום המפורסמים ביותר בסין. הוא נוצר בשנת 1938 על ידי “אבי הדיאן-הונג” פֶנְג שָׁאו-צְ’יוֹ (Féng Shàoqiú) מחומר גלם יונאני גדול-עלים בהשראת טכנולוגיית צִ’ימֶן (Qímén). התה הכה את העולם מיד: “שְׂעָרוֹת זהב על פני כל השטח, חליטה אדומה, זוהרת, עמוקה – כמותה לא נראתה מעולם בתֵּי אדום קטני-עלים של סין”, כתב פֶנְג שָׁאו-צְ’יוֹ ב”רשימות לתולדות הדיאן-הונג”. דְיֵין הוֹנְג גוֹנְגְפוּ משלב את עוצמת הטרואר היונאני עם אלגנטיות של עיבוד ידני, ונותר אחד הטעמים המזוהים ביותר בלוח הצבעים העולמי של התֵּה האדום.

1. מיון ומקור:

• סוג: תֵּה אדום (红茶, hóngchá), מחומצן במלואו. על פי המיון האירופי – תֵּה שחור. שייך לקטגוריית גוֹנְגְפוּ הוֹנְג-צָ’ה (工夫红茶, gōngfu hóngchá) – “תֵּה אדום בעבודת יד”.
• קטגוריה: תֵּי האדום המפורסמים של סין (中国名茶). זכה בתואר “תֵּה מפורסם לאומי” (全国名茶) בשנת 1986. מדליית כסף ממלכתית לאיכות (1986). מדליית זהב בינלאומית לאיכות (מדריד, 1985).
• מקור: סין, מחוז יוּנַּאן (云南省, Yúnnán Shěng). המרכז ההיסטורי של הייצור – נפת פֶנְג-צִ’ינְג (凤庆县, Fèngqìng Xiàn), הנציבות העירונית לִינְצָאנְג (临沧市, Líncāng Shì). האזור הרחב יותר כולל את הנציבויות בָּאוֹשָׁאן (保山), פּוּ-אֵר (普洱, לשעבר סְה-מָאוֹ), שִׁישְׁוָאנְגְבָּאנָּה (西双版纳), דֶה-הוֹנְג (德宏), הוֹנְג-חֶה (红河) ווֶנְשָׁאן (文山). הדיאן-הונגים האיכותיים ביותר מגיעים מפֶנְג-צִ’ינְג ולִינְצָאנְג.
• קואורדינטות גיאוגרפיות: נפת פֶנְג-צִ’ינְג – בקירוב 24°35′ צפון, 99°55′ מזרח.
• שמות חלופיים: דְיֵין-הוֹנְג (滇红, Diānhóng) – צורה מקוצרת; “יוּן-הוֹנְג” (云红, Yúnhóng) – השם המקורי שהציע פֶנְג שָׁאו-צְ’יוֹ, אך הוחלף ל”דְיֵין-הוֹנְג” על ידי חברת התֵּה המחוזית בשנת 1939.

2. היסטוריה ומשמעות תרבותית:

• היסטוריה: אף שיונאן היא אזור התֵּה הקדום בעולם (מולדת עצי התֵּה הבר ותֵּה הפּוּ-אֵר), ההיסטוריה של התֵּה האדום כאן מונה פחות מ-90 שנה. הופעת הדיאן-הונג היא תוצאה ישירה של המלחמה. לאחר פלישת יפן לסין ב-1937 (事变, “תקרית גשר מרקו פולו”), בסיסי הייצוא המסורתיים של תֵּה אדום – פֿוּגְ’ייֵן (מִינְ-הוֹנְג) ואָנְחְווֵי (צִ’י-הוֹנְג) – נמצאו באזורי לחימה או תחת כיבוש. כדי לשמר את הייצוא, שהיה קריטי לרכישת נשק, שלחה חברת התֵּה הסינית (中国茶叶公司) ליונאן מומחה – גֶ’נְג חֶה-צ’וּן (郑鹤春), ואת הטכנולוג פֶנְג שָׁאו-צְ’יוֹ (冯绍裘, 1900–1987), שעבד קודם לכן במפעלי צִ’ימֶן. בנובמבר 1938 הגיע פֶנְג שָׁאו-צְ’יוֹ לנפת שׁוּן-נִינְג (顺宁, כיום פֶנְג-צִ’ינְג) ונדהם לגלות שבנובמבר שיחי התֵּה עדיין מכוסים בנצרים טריים – האקלים של יונאן אפשר קטיף גם בחורף. הוא קטף מיד יותר מ-5 ק”ג עלה טרי וייצר ידנית 500 גרם תֵּה אדום ו-500 גרם תֵּה ירוק. התוצאה הכתה אותו: “התֵּה האדום – כולו שְׂעָרוֹת זהב, חליטה אדומה, זוהרת, עמוקה, תחתית העלה כתומה-אדומה, בוהקת, ארומה עשירה – כמותה לא נראתה בתֵּי האדום קטני-העלים של הארץ”. דגימות נשלחו דרך הונג קונג לשוק הבינלאומי; ההערכות היו נלהבות. במרץ 1939 ייסד פֶנְג שָׁאו-צְ’יוֹ את מפעל התֵּה הניסויי שׁוּן-נִינְג (顺宁实验茶厂) – אבי קבוצת יונאן דְיֵין-הוֹנְג המודרנית (云南滇红集团). משלוח הייצוא הראשון – כ-16.7 טון – נשלח דרך הונג קונג ללונדון ונמכר במחיר שיא של 800 פני לליטרה, תוך קבלת ההערכה “נעלה על כל תֵּי האדום של סין”. הדיאן-הונג הפך ל”תֵּה ההתנגדות האנטי-יפנית” (抗战茶) – המטבע מייצואו שימש לרכישת ציוד צבאי.

• תהילה לאחר המלחמה: בשנות החמישים יוצא דיאן-הונג לברית המועצות – “טון אחד של דיאן-הונג הוחלף בעשרה טונות פלדה”. בשנת 1957 זכה דְיֵין הוֹנְג גוֹנְגְפוּ במקום הראשון בטעימה עיוורת כלל-סינית בבייג’ינג. בשנת 1958 נוצרה מנת דְיֵין-הוֹנְג טֶה-גִ’י גוֹנְגְפוּ (滇红特级工夫) הראשונה – היא נמכרה בלונדון ב-500 פני לליטרה, וקבעה שיא עולמי במחיר לתֵּה אדום. משנת 1959 הוגדר דְיֵין-הוֹנְג טֶה-גִ’י כתֵּה פרוטוקולרי ממלכתי (外事礼茶) – יוצר מדי שנה במנות מוגבלות עבור מועצת המדינה של סין. בשנת 1986 הוגשו “ניצני הזהב” (金芽茶) מפֶנְג-צִ’ינְג כמתנה ממלכתית למלכת בריטניה אליזבת השנייה, שעל פי המסורת הניחה את התֵּה בכלי זכוכית כפריט אספנות.

• השם:

  • “דְיֵין” (滇) – שמה הקדום של יונאן, שמקורו בממלכת דְיֵין (滇国, המאות ה-4–1 לפנה”ס) ובאגם דְיֵין-צְ’ה (滇池) שליד קונְמִינְג. פֶנְג שָׁאו-צְ’יוֹ קרא תחילה לתֵּה “יוּן-הוֹנְג” (云红, “אדום יונאני”), אך חברת התֵּה המחוזית החליפה ל”דְיֵין-הוֹנְג” – “תֵּה אדום מדְיֵין” – פיוטי ונעים יותר לאוזן.
  • “גוֹנְגְפוּ” (工夫) – “עבודת יד”, “מלאכת מחשבת”. מצביע על השתייכות לקטגוריית גוֹנְגְפוּ הוֹנְג-צָ’ה – תֵּי אדום המיוצרים בטכנולוגיה רב-שלבית מורכבת של עיבוד אורתודוקסי (בניגוד ל-CTC).

• משמעות תרבותית: דְיֵין הוֹנְג הוא תֵּה-פטריוט, שנולד במלחמה והיה לאחד מעמודי התווך של כלכלת הייצוא הסינית. הוא החזיר ליונאן – מולדת כל תֵּה עלי אדמות – מקום מכובד במפת תעשיית התֵּה האדום העולמית, שקודם לכן הייתה תחת מונופול של פֿוּגְ’ייֵן ואָנְחְווֵי. כיום דְיֵין הוֹנְג גוֹנְגְפוּ הוא כרטיס הביקור של לִינְצָאנְג ופֶנְג-צִ’ינְג, מוצג מוזיאוני (מפעל-המוזיאון פֶנְג-צִ’ינְג צָ’ה צָ’אנְג נכלל ברשימת המונומנטים הלאומיים למורשת תעשייתית של סין, 2019) ומסורת חיה שממשיכה להתפתח.

3. תיאור בוטני וחומר גלם:

• זן / קולטיבר: המין היונאני גדול-העלים – Camellia sinensis var. assamica (דָאיֵה ג’וֹנְג, 大叶种, dàyè zhǒng). הקולטיברים העיקריים: פֶנְג-צִ’ינְג דָאיֵה (凤庆大叶), מֶנְג-קוּ דָאיֵה (勐库大叶), פֶנְג-צִ’ינְג צָ’אנְגְיֵה בָּאי הָאוֹ (凤庆长叶白毫) ואוכלוסיות זרעים מקומיות. צורות גדולי-העלים מתאפיינות בתכולה גבוהה של פוליפנולי תֵּה (30–35% בעלה הטרי – גבוה יותר מאשר בזני var. sinensis קטני-העלים), המבטיחה עושר, צפיפות ו”גוף” לחליטה. תכולת הקטכינים והקפאין אף היא גבוהה מהממוצע.
• קטיף: יונאן היא המחוז היחיד בסין שבו ניתן לקטוף תֵּה כל השנה. קטיף האביב (מרץ–מאי) מניב את חומר הגלם הטוב ביותר; קטיף הקיץ והסתיו – דרגות נגישות יותר. עבור דְיֵין-הוֹנְג טֶה-גִ’י גוֹנְגְפוּ – רק נצרים של תחילת האביב.
• תקן קטיף: ניצן אחד עם עלה אחד או שניים (一芽一二叶) לדרגות הגבוהות; ניצן אחד עם שניים-שלושה עלים – לדרגות הסטנדרטיות. הניצנים גדולים, בשרניים, מכוסים במוך זהוב צפוף (金毫, jīn háo).
• דרישות לחומר גלם: עלה שלם, טרי, ללא נזק מכני. עיכוב מינימלי בין הקטיף לתחילת העיבוד.

4. טרואר ומאפייני גידול:

• יונאן – מולדת התֵּה: יונאן היא המרכז הביוגיאוגרפי של מוצא הסוג Camellia. כאן גדלים עצי התֵּה הבר הקדומים ביותר, בני עד 3,200 שנה (树龄 “גִ’ינְשְׂיוֹ צָ’ה-וָאנְגשִׂינְג”, 锦绣茶王树, פֶנְג-צִ’ינְג). המחוז תופס את המקום הראשון בסין בשטח מטעי התֵּה.
• נפת פֶנְג-צִ’ינְג: ממוקמת במערב יונאן, באגן הנהר לָאנְצָאנְג-גְ’יָאנְג (מֵקוֹנְג). תבליט – רמות גבעיות, עמקי נהרות עמוקים, מדרונות הרריים. כיסוי יער – ~65%.
• גובה הגידול: 1000–2200 מ’ מעל פני הים. האזור המיטבי לגוֹנְגְפוּ – 1200–1800 מ’.
• אקלים: מונסוני סובטרופי, ממותן על ידי הגובה. טמפרטורה שנתית ממוצעת ~16–17°C. משקעים – 1200–1700 מ”מ לשנה. תקופה ללא קרה – יותר מ-300 ימים. שעות שמש – ~2000 בשנה. שילוב החום, הלחות והחורפים המתונים מבטיח צמיחה מהירה ווגטציה לאורך כל השנה.
• קרקעות: קרקעות לטריטיות אדומות ואדמדמות (红壤), חומציות (pH 4.5–5.5), עשירות בחומר אורגני, ברזל ואלומיניום. שכבת פריון עמוקה. אידיאליות לזנים גדולי-העלים.

5. טכנולוגיית ייצור:

דְיֵין הוֹנְג גוֹנְגְפוּ מיוצר בטכנולוגיה קלאסית של תֵּה אדום אורתודוקסי, אשר הותאמה על ידי פֶנְג שָׁאו-צְ’יוֹ לסגוליות חומר הגלם היונאני גדול-העלים. ההבדל המרכזי מתֵּי האדום של פֿוּגְ’ייֵן ואָנְחְווֵי – תסיסה אינטנסיבית יותר (זן גדול-עלים עתיר פוליפנולים דורש חימצון עמוק יותר) ומשטר טמפרטורות חזק יותר בייבוש.

• קטיף (采摘 — cǎizhāi): קטיף ידני של ניצן עם עלה אחד-שניים לדרגות הגבוהות. ממוכן – לדרגות ההמוניות.
• נבילה (萎凋 — wěidiāo): טבעית (באוויר הפתוח או תחת סככה) או במבנה עם הזרמת אוויר חם. משך – 12–18 שעות. אובדן לחות – עד 60–65%. העלה נעשה רך, אלסטי.
• גלגול (揉捻 — róuniǎn): מכני (רולר) או ידני. חומר גלם גדול-עלים דורש לחץ אינטנסיבי יותר מזה קטן-העלים: דפנות התא עבות יותר, מוהל התאים משתחרר בקושי רב יותר. הגלגול נמשך 60–90 דקות.
• תסיסה / חימצון (发酵 — fājiào): ב-~25–30°C, לחות ~90–95%, במשך 3–5 שעות. מבוקר לפי הצבע (מעבר לאדום-נחושתי) והארומה (הופעת תווים פירותיים-קרמליים). תכולת הפוליפנולים הגבוהה מבטיחה יצירה שופעת של תֵּא-פלאבינים ותֵּא-רוביגינים – הם המעניקים לדְיֵין-הוֹנְג את עושרו ו”גופו” האופייניים.
• ייבוש (烘干 — hōnggān): באוויר חם או בתוף ב-~100–120°C. דו-שלבי: “מָאוֹ-חְווֹ” (毛火, ראשוני) ו”דְזוּ-חְווֹ” (足火, סופי). לחות שארית – 5–6%.
• זיקוק (精制 — jīngzhì): עבור קטגוריית ה”גוֹנְגְפוּ” – מיון רב-שלבי, ניפוי, יישור, הסרת גבעולים, חימום סופי. שלב “עבודת היד” (工夫) הזה הוא המעניק לתֵּה את שמו.

6. מאפיינים אורגנולפטיים:

• מראה העלה היבש: רצועות צפופות, מגולגלות היטב, אחידות בגודלן. בדרגות הגבוהות – שְׂעָרוֹת זהובות שופעות (金毫), המכסות את כל פני עלי התֵּה. הצבע – מחום כהה ועד שחור-פחם עם הבלחות זהובות. ברק שמנוני. בדרגת טֶה-גִ’י (特级) – “הכול בזהב” (满盘金色黄毫).
• ארומת העלה היבש: עשירה, מתוקה, עם תווים קרמליים-דבשיים, לתתיים, שוקולדיים. צלילים חריפים קלים (קינמון, פלפל שחור) ופירותיים (פירות יבשים, שזיף מיובש). עוצמתית ו”סמיכה” יותר מזו של תֵּי אדום קטני-עלים.
• ארומת החליטה: עמוקה, חמימה – קרמל, דבש, שוקולד, לתת. במנות הטובות ביותר – תווים פרחוניים המזכירים ורד בר. פֶנְג שָׁאו-צְ’יוֹ תיאר זאת בנוסחה: “יש בה ארומה של צִ’י-הוֹנְג וצבע של תֵּה הודי-ציילוני” (既具祁红之香，又具印锡红茶之色).
• טעם: צפוף, עשיר, “קְטִיפָתי”, בעל “גוף” מודגש (מלא-גוף). דומיננטים – מתיקות קרמלית, לתת, שוקולד, פירות יבשים (משמש מיובש, שזיף מיובש, תמר). חריפות קלה. עפיצות מתונה, נעימה, שאינה הופכת למרירות. “החזר מתוק” (回甘, huígān) מודגש. סיומת ארוכה, חמימה, עם שובל קרמלי-דבשי.
• צבע החליטה: אדום בוהק, עמוק, עשיר, עם גוון אודם. שקוף. במנות הטובות ביותר – “טבעת זהב” בשולי הספל (金圈, jīn quān).
• תחתית התֵּה (עלה לאחר חליטה): עלים גדולים, שלמים, בצבע אדום בוהק (כתום-אדום), אלסטיים, מבריקים – “אדומים וזורחים” (红艳发光), על פי תיאורו של פֶנְג שָׁאו-צְ’יוֹ.

7. הרכב כימי:

הזן היונאני גדול-העלים מעניק לדְיֵין-הוֹנְג את אחד הפרופילים הכימיים העשירים ביותר בין תֵּי האדום בעולם.

• פוליפנולים (茶多酚): 15–25% מהמשקל היבש – גבוה יותר מאשר ברוב תֵּי ההוֹנְג-צָ’ה קטני-העלים. במהלך תסיסה מלאה נוצרת ריכוז גבוה של תֵּא-פלאבינים (0.8–2.5%) ותֵּא-רוביגינים (8–15%), המבטיחים צבע עשיר, “גוף” ו”טבעת זהב”.
• חומצות אמינו (氨基酸): 1.5–3% מהמשקל היבש. L-תיאנין – מרכיב עיקרי. יחס הפוליפנולים לחומצות האמינו (יחס פנול-אמיני, 酚氨比) בזנים גדולי-העלים גבוה יותר מאשר בקטני-העלים, דבר המסביר את העפיצות וה”עוצמה” המודגשות יותר של הדיאן-הונג.
• אלקלואידים: קפאין – 3–5% מהמשקל היבש; בספל ~30–70 מ”ג. תֵּאוֹבְּרוֹמִין, תֵּאוֹפִילִין.
• ויטמינים: B₁, B₂, B₃, C (חלקית), E, K.
• מינרלים: אשלגן, סידן, מגנזיום, ברזל, מנגן, פלואור, אבץ, נחושת, סלניום.
• שמנים אתריים (芳香油): לינאלול, גרניול, פנילאצטאלדהיד; מרכיבים קרמליים ולתתיים של תגובת מיילאר.

8. תכונות מועילות:

• המרצה עוצמתית: תכולת קפאין גבוהה מבטיחה אפקט מעורר מודגש; L-תיאנין מרכך אותו, מונע עצבנות.
• פעולה נוגדת חמצון: תֵּא-פלאבינים ותֵּא-רוביגינים שופעים – מהנוגדים הטבעיים היעילים ביותר לחמצון.
• אפקט מחמם: דְיֵין-הוֹנְג הוא אחד מתֵּי האדום “החמים” ביותר בטבעו, אידיאלי לחורף ולאנשים בעלי מבנה “קר” על פי הרפואה הסינית המסורתית.
• תמיכה בעיכול: מעורר הפרשת אנזימי עיכול, מסייע לאחר ארוחה כבדה ושמנה.
• תמיכה במערכת הלב וכלי הדם: פוליפנולים משפרים את גמישות כלי הדם ואת המיקרוסירקולציה.
• פעולה אנטי-בקטריאלית: תכולת פוליפנולים גבוהה מבטיחה אפקט אנטי-בקטריאלי מודגש.
• הפחתת עייפות: שילוב הקפאין, התיאנין וויטמיני B תומך בכושר העבודה ובריכוז.

9. חליטה:

• טמפרטורת מים: 90–100°C. דְיֵין-הוֹנְג גדול-עלים סובל היטב מים רותחים; לדרגות ניצן עדינות (גִ’ין יָה, גִ’ין גֶ’ן) – 85–90°C.
• כמות תֵּה: 4–6 גרם ל-100–120 מ”ל (גוֹנְגְפוּ); 3–4 גרם ל-200–250 מ”ל (שיטה אירופית).
• כלים: גָאיְוָאן (盖碗) מחרסינה – מיטבי לטעימה. קומקום יִי-שִׂינְג – בחירה טובה לדרגות צפופות, בשלות. כלי זכוכית מאפשרים להתפעל מצבעה העז של החליטה.
• תהליך:
  1. חימום הכלים: לשטוף את הגָאיְוָאן, הצָ’ה-חָאי והספלים במים רותחים.
  2. הכנסת התֵּה: 4–6 גרם לגָאיְוָאן המחומם.
  3. שטיפה (润茶): מזיגה מהירה של 2–3 שניות – מומלצת.
  4. חליטה ראשונה: 8–15 שניות.
  5. מזיגה: לרוקן את החליטה לחלוטין.
  6. חליטות חוזרות: 5–8 מזיגות, תוך הארכת הזמן ב-5–10 שניות. דְיֵין-הוֹנְג מתאפיין בעמידות טובה – 3–4 החליטות הראשונות הן העשירות ביותר, לאחר מכן התֵּה “נפתח” בתווים רכים ומתוקים יותר.
• הערה: דְיֵין-הוֹנְג נפלא עם חלב – צפיפותו ועשירותו מאפשרות לו “לעמוד במכה” מבלי לאבד את אופיו. מתאים מצוין ל”מָסָאלָה צַ’אי” ול-cold brew.

10. אחסון:

• אריזה: אטומה, אטומה לאור – פחית, שקית נייר כסף, כלי קרמי.
• תנאים: מקום יבש, קריר, חשוך. 10–25°C, לחות עד 60%.
• משך: 12–24 חודשים. דרגות צפופות מסוימות (לָאוֹ צוֹנְג, גוּ שוּ) “מתיישנות” היטב עד 3 שנים.
• הערה: אין צורך במקרר; תֵּה אדום מאוחסן בטמפרטורת החדר.

11. מחיר וזיופים:

עלותו של דְיֵין הוֹנְג גוֹנְגְפוּ תלויה בדרגה: דרגת המונים (三级) – 50–150 יואן/500 ג’; דרגה סטנדרטית (一二级) – 150–500 יואן; דרגה עליונה / טֶה-גִ’י (特级) – 500–1,500 יואן; מנות פרימיום (גוּ שוּ, יֶה שֶׁנְג) – עד 2,000–5,000+ יואן.

כיצד להימנע מזיופים:

• בדקו את המקור: הדיאן-הונגים הטובים ביותר – מפֶנְג-צִ’ינְג ולִינְצָאנְג. זיופים זולים מיוצרים לעיתים קרובות מחומר גלם של מטעי מישור ביונאן או במחוזות אחרים.
• העריכו את שְׂעָרוֹת הזהב: בדרגה גבוהה אמיתית – שְׂעָרוֹת זהובות שופעות, טבעיות. שְׂעָרוֹת “צבועות” או מעורבבות באופן מלאכותי – סימן מדאיג.
• טעם ללא מרירות: דְיֵין הוֹנְג גוֹנְגְפוּ טוב – עשיר, אך ללא מרירות חריפה. מרירות גסה, “כבדה” – סימן לחומר גלם באיכות נמוכה או ישן.
• חליטה: אדומה בוהקת, שקופה, עם “טבעת זהב”. חליטה עכורה או חומה-כהה – סימן להפרת הטכנולוגיה.

12. עובדות מעניינות:

• “תֵּה ההתנגדות האנטי-יפנית”: המשלוחים הראשונים של דְיֵין-הוֹנְג (1939) מימנו ישירות רכישת נשק עבור סין – המטבע מייצוא דרך הונג קונג שימש לתשלום עבור אספקה צבאית.
• 500 פני לליטרה: בשנת 1959 קבע דְיֵין-הוֹנְג טֶה-גִ’י גוֹנְגְפוּ שיא עולמי במחיר לתֵּה אדום – 500 פני לליטרה בבורסת לונדון.
• “טון אחד של דְיֵין-הוֹנְג – עשרה טונות פלדה”: בשנות החמישים הוחלף דְיֵין-הוֹנְג בפלדה סובייטית ביחס זה, ותרם תרומה קריטית לתיעושה של סין הצעירה.
• מתנה למלכה: בשנת 1986 הוגשו “ניצני הזהב” לאליזבת השנייה, שעל פי האגדה הניחה אותם בכלי זכוכית כמוצג באוסף.
• עץ התֵּה הקדום ביותר: בפֶנְג-צִ’ינְג גדל “גִ’ינְשְׂיוֹ צָ’ה-וָאנְגשִׂינְג” (锦绣茶王树) – עץ תֵּה בר שגילו ~3,200 שנה, העתיק ביותר הידוע על פני כדור הארץ.

13. זנים של דְיֵין הוֹנְג:

משפחת דְיֵין הוֹנְג היא רחבה. הזנים העיקריים:

• דְיֵין הוֹנְג גוֹנְגְפוּ (滇红工夫): הסגנון הקלאסי – עיבוד אורתודוקסי, פירוק אחיד ודק לאחר זיקוק. בסיס הייצוא.
• דְיֵין הוֹנְג גִ’ין יָה (滇红金芽): “ניצני זהב” – ניצנים בלבד, מכוסים במוך זהוב צפוף. דרגת פרימיום, עדין, מתוק.
• דְיֵין הוֹנְג גִ’ין גֶ’ן (滇红金针): “מחטי זהב” – ניצנים בגלגול ישר, המזכירים חזותית מחטי זהב. מתיקות מקסימלית.
• דְיֵין הוֹנְג גִ’ין לְווֹ (滇红金螺): “שבלולי זהב” – גלגול ספירלי. מושך חזותית, פירותי-פרחוני.
• דְיֵין הוֹנְג סוֹנְג גֶ’ן (滇红松针): “מחטי אורן” – גלגול ישר מעלים, המזכיר מחטי אורן.
• דְיֵין הוֹנְג דָה גִ’ין יָה (滇红大金芽): “ניצני זהב גדולים” – מניצני שיחים מעוצים.
• דְיֵין הוֹנְג גִ’ין סְה (滇红金丝): “חוטי זהב” – גלגול דקיק במיוחד.
• דְיֵין הוֹנְג יֶה שֶׁנְג (滇红野生): מעלה של עצי תֵּה בר. פרופיל עוצמתי, “פראי”.
• דְיֵין הוֹנְג גוּ שוּ (滇红古树): מעלה של עצים עתיקים (100+ שנה). טעם עמוק, מינרלי, עם תו “יערי” אופייני.
• שַׁאי הוֹנְג (晒红): “תֵּה אדום מיובש בשמש” – ייבוש לא באוויר חם, אלא בקרני שמש. כיוון נפרד בעל פוטנציאל ליישון.

לסיכום:

דְיֵין הוֹנְג גוֹנְגְפוּ הוא עוצמתו ונדיבותו של התֵּה היונאני גדול-העלים, המגולמים בספל של חליטה בצבע אודם. תֵּה זה, שנולד בעשן המלחמה והיה לנשק של התנגדות כלכלית, הוכיח במהירות כי הטרואר היונאני מסוגל להוליד תֵּי אדום ברמה עולמית – שווי ערך, ובמובנים מסוימים אף עולים על “מתחריהם” המהוללים מפֿוּגְ’ייֵן ואָנְחְווֵי. צפיפותו האופיינית, מתיקותו הקרמלית, צליליו השוקולדיים-לתתיים ו”טבעת הזהב” על דפנות הספל – הם כתב יד מזוהה, שאי אפשר לבלבל עם שום דבר אחר. דְיֵין-הוֹנְג הוא תֵּה לאלו המעריכים עושר, חמימות ואופי: הוא נפלא באותה מידה בגוֹנְגְפוּ של בוקר בודד, ובספל גדול עם חלב בערב חורפי קר.