מנג דינג מאו פנג

מנג דינג מאו פנג (蒙顶毛峰, Méngdǐng máo fēng) – תה ירוק, שנולד על מורדות ההר האגדי מנדינגשאן (蒙顶山, Méngdǐng Shān) במחוז סצ‘ואן – המקום שבו, לפי המסורת, לפני יותר מאלפיים שנה ניטעו שיחי התה התרבותיים הראשונים בהיסטוריה. מנג דינג מאו פנג הוא אחד הנציגים הנפוצים והנגישים ביותר של משפחת תהי מנדינג המפוארת, “האח הצעיר” של מנג דינג גאן לו (蒙顶甘露) המהולל. רצועותיו הדקות והישרות, המכוסות בפלומה כסופה, ניחוחו הרענן בתווי ערמון וטעמו העדין והמתוק מגלמים את רוחו של אחד מהרי התה העתיקים בעולם.

1. סיווג ומקור:

• סוג: תה ירוק (绿茶, lǜchá), בלתי תוסס. שייך לקטגוריית חונגצ‘ינג (烘青, hōngqīng) – תה ירוק עדין נטול עשן, המעובד בשילוב של קלייה וייבוש. הטכנולוגיה כוללת מרכיבים של צ‘אוצ‘ינג (炒青, chǎoqīng) ושל חונגצ‘ינג, ומאפשרת לסווגו כסוג “קלייה-ייבוש” (炒烘结合, chǎo hōng jiéhé).
• קטגוריה: תהים מפורסמים של הר מנדינג. תוצר של אזור הכינוי הגיאוגרפי “מנדינגשאן צ‘ה” (蒙顶山茶, Méngdǐng Shān chá). נמנה עם מיטב התהים הירוקים של מחוז סצ‘ואן.
• מקור: סין, מחוז סצ‘ואן (四川省, Sìchuān Shěng), נפת יא‘אן (雅安市, Yǎ‘ān Shì), רובע מינגשאן (名山区, Míngshān Qū). לב הייצור – הר מנדינגשאן, הידוע גם כמדשאן (蒙山, Méng Shān). אזור הסימון הגיאוגרפי כולל את רובע מינגשאן וחלק מרובע יוצ‘נג (雨城区, Yǔchéng Qū). מלבד הליבה במנדינגשאן, תה בסגנון “מאו פנג” מיוצר בהרחבה לאורך כל חגורת התה של סצ‘ואן – בלשאן, אמיישאן, גואנגיואן, איבין, לוג‘ואו ובמישורי צ‘נגדו.
• קואורדינטות גיאוגרפיות: בקירוב 30°05′ צ. ר., 103°12′ מ. מ. (הר מנדינגשאן).

2. היסטוריה ומשמעות תרבותית:

• היסטוריה: לגידול התה על הר מנדינגשאן יש היסטוריה בת למעלה מאלפיים שנה, שראשיתה בנזיר הדאואיסטי האגדי ו‘ו לי ג‘ן (吴理真, Wú Lǐzhēn), שבתקופת האן המערבית (西汉, Xīhàn), סביב שנת 53 לפני הספירה (השנה השלישית לעידן גאן לו, 甘露三年), נטע לראשונה שבעה שיחי תה על פסגת הר מנג, ובכך הניח את היסוד לתרבות התה בסין. כפי שנרשם ב”צ‘ינג אי לו” (《清异录》) של טאו גו: “ו‘ו לי ג‘ן חי על הר מנדינג, בנה צריף ונטע תה במשך שלוש שנים; כשהטעם הפך מושלם, קרא לזנים המעולים ‘שנג יאנג הוא’ (圣扬花) ו’ג‘ישיאנג ג‘ו’ (吉祥蕊)”. מתקופת טאנג (618–907) ועד סוף תקופת צ‘ינג (1912), תה מהר מנדינג סופק לחצר הקיסרית כמס (贡茶, gòngchá) – מקרה חסר תקדים באורכו בתולדות התה הסיני, המשתרע על פני יותר מאלף שנה.

  מנג דינג מאו פנג הספציפי כמוצר נפרד נוצר בשנת 1983 על ידי חוות התה הממלכתית של סצ‘ואן מנדשאן (四川省国营蒙山茶场, Sìchuān Shěng Guóyíng Méngshān Cháchǎng) כתה ירוק איכותי בייצור המוני, המשלים את מנג דינג גאן לו העילית והכמותית. הודות לאיכות טובה והיקפי ייצור משמעותיים, הוא הפך במהרה לתה מנדינג הנפוץ והמזוהה ביותר בצריכה היומיומית.

• השם:

  • “מנג דינג” (蒙顶) – פסגת הר מנג. האות “מנג” (蒙) פירושה המילולי “לכסות, לעטוף”, ומרמזת לערפילים שעוטפים את ההר כמעט ברציפות.
  • “מאו פנג” (毛峰) – “פסגות פלומתיות” או “פסגות שעירות”. “מאו” (毛) – פלומה לבנה דקה (טריכומות) המכסה את הנצנים הצעירים; “פנג” (峰) – פסגת הר, המזכירה את צורתו המחודדת של עלה התה.

• משמעות תרבותית: הר מנדינג נערץ כ”ערש תרבות התה העולמית” (世界茶文化发源地). בשנת 2004, על מנדינגשאן, התקבלה “הצהרת מנדינגשאן לתרבות התה העולמית” (《世界茶文化蒙顶山宣言》), אשר קבעה את מעמד ההר כ”הר הקדוש של תרבות התה העולמית”. בשנת 2006, “אומנות ייצור תהי מנדינגשאן המסורתית” (蒙顶山茶传统制作工艺) נרשמה במרשם המורשת התרבותית הבלתי מוחשית של מחוז סצ‘ואן. מנג דינג מאו פנג, כמייצג הנפוץ ביותר של “משפחת מנדינג”, הוא משקה יומיומי עבור מיליוני תושבי סצ‘ואן, והתה הראשון שבעבור רבים מהם פותח את ההיכרות עם תהי ההר האגדי הזה. האמרה הידועה “יאנג-צי ג‘יאנג ג‘ונג שווי, מנדינג שאן שאן צ‘ה” (扬子江中水，蒙顶山上茶) – “מים מנהר היאנגצה, תה מהר מנדינג” – מדגישה במשך מאות שנים את מעמדו היוצא דופן של תה מנדינג.

3. תיאור בוטני וחומר גלם:

• זן / קלטיבר: זנים מקומיים קטני-עלים (Camellia sinensis var. sinensis), הגדלים היסטורית על הר מנדינגשאן. העיקרי – קבוצת הזנים האזוטיפיים המקומיים מנדשאן צ‘ו‘נטיכ‘ונג (蒙山群体种, Méngshān Qúntǐzhǒng), כמו גם קלטיברים סלקציוניים סצ‘ואניים המותאמים לתנאי האזור. השיחים – שיחיים או תת-שיחיים, בעלי עלים קטנים ועדינים יחסית. בשנת 1979, בהר מנדינג בגובה 1400 מ‘, התגלו ארבעה עצי תה בני אלף שנה, המאששים את עתיקותו של אוכלוסיית התה המקומית.
• האיסוף: ראשית האביב – העונה העיקרית. הודות לאקלים המתון, בסצ‘ואן מתחילים באיסוף מוקדם משמעותית מאשר במחוזות מזרח סין: האיסוף הראשון על מנדינגשאן מתחיל כבר בסוף פברואר – תחילת מרץ. עיקר נפח המאו פנג נאסף לאחר צ‘ינגמין (清明) ועד גויו‘ (谷雨, “גשמי הדגן”), כאשר צמיחה אינטנסיבית ושפע חומר גלם מבטיחים נפחים גדולים במחיר מתון.
• תקן האיסוף: ניצן ועלה עליון אחד או שניים (一芽一二叶初展, yī yá yī-èr yè chūzhǎn). עבור דרגות עליונות – בעיקר ניצן ועלה אחד; עבור דרגות מסחריות – ניצן ושניים-שלושה עלים. חומר הגלם חייב להיות אחיד, שלם, עסיסי, ונאסף במזג אוויר יבש.
• דרישות לחומר הגלם: ניצנים ועלים צעירים עדינים, מכוסים בפלומה לבנה, ללא עלים גסים וסגולים, ללא סימני מחלות ומזיקים. טריות חומר הגלם – קריטית: העיבוד מתחיל ביום האיסוף.

4. טרואר ומאפייני גידול:

• הר מנדינגשאן: ממוקם בחלקו המערבי של אגן סצ‘ואן (四川盆地), במפגש עם הרמה הצ‘ינגהאית-טיבטית. גובה – 557–1456 מ‘ מעל פני הים; מטעי התה העיקריים – בסימני גובה 800–1400 מ‘. ההר מפורסם בנופיו הציוריים, מקדשיו העתיקים ובהיסטוריה בודהיסטית-דאואיסטית עשירה.
• קרקעות: קרקעות צהובות (黄壤, huángrǎng) ואדומות (红壤, hóngrǎng), עמוקות, רופפות, מנוקזות היטב. pH 4.5–6.0 – תגובה חומצית אופטימלית לשיח התה. קרקעות חומציות וחומציות חלשות מהוות למעלה מ-70% מהקרקעות החקלאיות באזור.
• אקלים: אקלים מונסוני סובטרופי לח (亚热带季风性湿润气候). טמפרטורה שנתית ממוצעת – כ-15°C; חורפים מתונים, קיץ לא חם. כמות משקעים שנתית – כ-2000 מ”מ (אזור יא‘אן – אחד הגשומים בסין, לעיתים מכונה “בירת הגשם”). שנת שמש שנתית – כ-900–1000 שעות (ערך נמוך), המתוגמלת בשפע אור מפוזר.
• ערפילים: הר מנדינג עטוף בערפילים סמיכים (云雾, yúnwù) במשך רוב ימות השנה. האור המפוזר מאט את הפוטוסינתזה ומסייע להצטברות חומצות אמינו (בעיקר L-תיאנין) בזכות הפחתת ההמרה לקטכינים, דבר המעניק לתה טעם מתוק, “אומאמי”.
• כיסוי יערות: למעלה מ-51% משטח רובע מינגשאן מכוסים ביערות; שיעור הצמחייה – 79.6%. אוויר הרים צח ושפע מי מעיינות יוצרים מערכת אקולוגית אידיאלית לגידול תה איכותי.

5. טכנולוגיית הייצור:

מנג דינג מאו פנג מיוצר בשיטה המשלבת מרכיבי קלייה וייבוש – מה שמכונה “צ‘אוחונג ג‘יה” (炒烘结合). הטכנולוגיה דומה לזו של מנג דינג גאן לו, אך עם מחזור עיצוב פשוט יותר ונפחים גדולים יותר. מאפיין בולט – עקרון “שלוש קליות, שלוש לישות” (三炒三揉, sān chǎo sān róu).

1. איסוף (采摘 — cǎizhāi): איסוף ידני של חומר גלם צעיר לפי תקן “ניצן + עלה אחד-שניים”.
2. נבילה (摊放 — tānfàng): עלים טריים שנאספו נפרשים בשכבה דקה (15–17 ס”מ) על מסננות במבוק או יוטה למשך 4–8 שעות. מתרחשת איבוד לחות חלקי, ומתחילה טרנספורמציה כימית פנימית, המהווה את הבסיס לניחוח ולטעם. אחסון צפוף אסור כדי למנוע התחממות וקלקול.
3. “הרג הירוק” (杀青 — shāqīng): קלייה בקדרה (锅, guō) בטמפרטורה של 140–160°C. משקל – כ-200 גר‘ לקדרה (קוטר כ-50 ס”מ). הטכנולוגיה כוללת קלייה “מטלטלת” (抖炒, dǒuchǎo) ו”מבושלת” (闷炒, mènchǎo) לסירוגין: 1–2 דקות של בישול לחימום עד 70–90°C בתוך העלה, ואז טילטול להסרת אדים. המטרה – עצירת התסיסה, קיבוע הצבע הירוק, הסרת טעם הצמח הגולמי. תכולת הלחות יורדת לכ-60%. שלב זה דורש מיומנות גבוהה: יש להימנע מחריכת נצנים עדינים, מוורידים אדומים או גבעולים.
4. לישה ועיצוב (揉捻/做形 — róuniǎn/zuòxíng): העלה נילוש קלות ומעוצב, תוך הקניית צורה מוארכת, מעט כפופה, המזכירה “לשונות דרור” (雀舌, quèshé). הפסים דקים, ישרים, עם פלומות צמודות.
5. קליות ולישות חוזרות: לפי עקרון “שלוש קליות – שלוש לישות” מבוצעים מחזורי קלייה נוספים תוך הורדת טמפרטורה הדרגתית, עם קירור ביניים (摊凉, tānliáng), דבר המבטיח פיזור אחיד של לחות ועיצוב סופי של מבנה העלה.
6. ייבוש (烘干 — hōnggān): ייבוש סופי בטמפרטורה של 40–50°C עד לתכולת לחות של כ-5%. ייבוש איטי ועדין תורם לעיצוב וקיבוע הניחוח.
7. מיון (分级 — fēnjí): התה המוגמר ממוין לפי גודל, צורה ואיכות.

6. מאפיינים אורגנולפטיים:

• מראה העלה היבש: פסים דקים, צפופים, ישרים יחסית (紧细较直, jǐnxì jiào zhí), עם פלומה לבנה בולטת (鲜润显毫). צבע – ירוק-עדין עם גוון כסוף מרוב הטריכומות; משטח חלק-שמנוני. הצורה מזכירה “פסגות הר” מיניאטוריות או “לשונות דרור”.
• ניחוח העלה היבש: רענן, נקי, בתווי ערמון (栗香), סחלב (兰花香, lánhuā xiāng) וירק צעיר. בדרגות עליונות – ניואנסים קרמיים קלים.
• ניחוח החליטה: בהיר, גבוה (清香高长, qīngxiāng gāo cháng), עם דומיננטה של תווי פרחים (סחלב), תת-גוונים של עשב טרי וגוון אגוזי קל. ניחוח מתמשך, אך עדין.
• טעם: רך, עדין, מתוק-קלות (味浓爽适口, wèi nóng shuǎng shìkǒu), עם צמצום קל ונעים ואפטר-טעם מרענן מתמשך. גוף החליטה – בינוני, “מעוגל”, ללא חריפות. בזר – תווי סחלב, ערמון, ירק אביבי, לעיתים – גוונים קרמיים קלים. הטעם “醇厚甘甜” (chúnhòu gāntián) – “מלא, עשיר, מתוק”.
• צבע החליטה: ירוק בהיר עד צהוב-ירוק (微黄明亮, wēihuáng míngliàng), צלול כבדולח, נקי, בעל ברק טוב.
• קרקעית התה (עלה חלוט): עלים ונצנים עדינים, שלמים, אלסטיים, בצבע ירוק עז (嫩匀成花朵, nèn yún chéng huāduǒ – “עדינים, אחידים, נפתחים כפרח”). אחידות קרקעית התה מעידה על איכות חומר גלם גבוהה ומיומנות עיבוד.

7. הרכב כימי:

מנג דינג מאו פנג, תודות לטרואר הררי עם ערפילים שופעים וקרינת שמש ישירה נמוכה, מתאפיין במאזן נוח של חומצות אמינו וקטכינים.

• פוליפנולים (קטכינים): תכולה גבוהה בינונית. הרכיב המוביל – אפיגאלוקאטכין-3-גאלאט (EGCG), האחראי לסגולות נוגדות חמצון. בחומר הגלם הסצ‘ואני קטן-העלים, תכולת הפוליפנולים בדרך כלל נמוכה יותר מאשר בזנים היונאניים גדולי-העלים (אופייני 20–30%), מה שיוצר טעם רך ופחות מצטמצם.
• חומצות אמינו (כולל L-תיאנין): תכולה מוגברת בזכות תנאי אור מפוזר וערפילים שופעים. L-תיאנין הוא המעניק את המתיקות האופיינית, “גוף” הטעם והאפקט המרגיע. מחקרים על תה סצ‘ואני (במיוחד על קרובו – מנג דינג גאן לו) הראו כי חומצות האמינו העיקריות מעצבות הטעם הן תיאנין, חומצה גלוטמית וחומצה אספרטית.
• אלקלואידים: קפאין – תכולה בינונית, המבטיחה אפקט ממריץ מתון. תאוברומין, תאופילין – בכמויות זעירות.
• ויטמינים: C (תכולה גבוהה בתה ירוק טרי, נשמרת חלקית בעיבוד עדין), קבוצת B.
• מינרלים: פלואור, אשלגן, מגנזיום, אבץ, מנגן.
• שמנים אתריים: מחקר השוואתי (GC-MS) של רכיבים ארומטיים במנג דינג גאן לו ומאנגדשאן מאו פנג גילה כי לשני התהים פרופיל עשיר של תרכובות נדיפות, המעצבות ניחוח פרחוני-ערמוני אופייני, עם הבדלים ביחסי טרפנים ואלדהידים.

8. תכונות מועילות:

• פעילות נוגדת חמצון: קטכינים (EGCG) מגנים על תאים מפני נזקי רדיקלים חופשיים, מאטים תהליכי דחק חמצוני. הרפואה הסינית המסורתית ייחסה חשיבות מיוחדת לתה מהר מנדינג: לי שה-ג‘ן (李时珍) כתב ב”בן צ‘או גאנג מו” (《本草纲目》) כי “תה אמיתי הוא מטבעו קר, ורק התה מהר מנדינג ביא‘אן – חם, ומסוגל לגרש מחלות”.
• טוניק מתון וריכוז: שילוב של קפאין ו-L-תיאנין מספק עלייה חלקה ומתמשכת בקשב ללא חרדה.
• תמיכה בעיכול: תה ירוק ממריץ הפרשת אנזימים עיכוליים, מסייע לעיכול מזון, בעיקר אחרי ארוחות שמנוניות.
• חיזוק מערכת החיסון: פוליפנולים וויטמין C מעלים את עמידות הגוף לזיהומים עונתיים.
• תמיכה קרדיווסקולרית: צריכה סדירה של תה ירוק נקשרת להורדת רמות כולסטרול LDL ולחיזוק דופן כלי הדם.
• אפקט מרענן: מצוין להרוות צמא, במיוחד במזג אוויר חם; אידיאלי כתה קיץ.
• השפעה מיטיבה על הראייה: ברפואה הסינית המסורתית, תה ירוק, ובפרט תהי “מאו פנג”, נחשבים מסורתית מועילים לעיניים.
• פעילות אנטי-גידולית פוטנציאלית: חוקרים מהאוניברסיטה לרפואה של מערב סין (华西医大) ציינו כי תה ירוק מהר מנדינג מדגים אפקט ניכר במניעת מחלות הוושט.

9. חליטה:

• טמפרטורת מים: 75–80°C. מים חמים מדי “שורפים” את העלים העדינים, גורמים למרירות ואיבוד תווי ניחוח עדינים.
• כמות תה: 3–5 גר‘ ל-150–200 מ”ל מים.
• כלים: כוס זכוכית (玻璃杯) – להתבוננות ב”מחול” עלי התה הנפתחים ולהנאה מצבע החליטה. גאיוואן חרסינה (盖碗) – לחשיפה מלאה יותר של הניחוח. שתי האפשרויות מצוינות; הבחירה היא עניין של טעם ומצב רוח.
• תהליך:
  1. חממו את הכלי במים רותחים, שפכו.
  2. מקמו את התה בכלי.
  3. שטפו במהירות במזיגה ראשונה (שטיפה, 1–2 שניות) – שלב זה אופציונלי עבור דרגות עליונות, אך מומלץ לחומר גלם מסחרי.
  4. מזגו מים ב-75–80°C וחלטו 1–2 דקות (שיטה אירופית) או 10–15 שניות (גונג פו, 6–8 גר‘ ל-120 מ”ל).
  5. מזגו את החליטה לספלים.
  6. חזרו על החליטה 3–5 פעמים, תוך הארכה הדרגתית של זמן החליטה ב-15–20 שניות.

10. אחסון:

• מיכל אטום, בלתי שקוף, מוגן מפני ריחות זרים, אור ולחות.
• אופטימלי – מקרר (0–5°C), מדף או תא נפרד. לפני הפתיחה – השהו את האריזה בטמפרטורת החדר עד להתחממות מלאה.
• חיי מדף – עד 12–18 חודשים באריזת ואקום בטמפרטורה נמוכה; לאחר הפתיחה – 4–6 שבועות.
• אויבי התה: לחות, אור, טמפרטורה גבוהה, ריחות חריפים.

11. מחיר וזיופים:

מנג דינג מאו פנג – מהנגישים ביותר מבין תהי הר מנדינג המפורסמים. אם מנג דינג גאן לו ממוצב כמוצר עילית במחיר תה יבש של 600–800 יואן ומעלה ל-500 גר‘, הרי שמאו פנג תופס נישת מחיר בינונית: 80–200 יואן ל-500 גר‘, בהתאם לדרגה. דרגות עליונות (תחילת אביב, עלה קטן) – יקר יותר; חומר גלם מסחרי לאחר צ‘ינגמין – זול משמעותית. גורמי המחיר העיקריים: עונת האיסוף (לפני צ‘ינגמין יקר בהרבה מלאחריו), תקן חומר הגלם, יצרן ספציפי ומקום הגידול (מנדינגשאן לעומת אזורים אחרים בסצ‘ואן).

• כיצד להימנע מזיופים:
  • שימו לב לסימון “蒙顶山茶” (סימן מסחרי רשום) – הוא מבטיח מוצא מאזור הכינוי הגיאוגרפי.
  • מראה: פסים דקים, צפופים, ישרים יחסית, עם פלומה לבנה שופעת, ללא שברים גדולים וגבעולים גסים.
  • ניחוח עלה יבש – נקי, רענן, ערמוני-פרחוני, ללא עפשות ותווי זרים.
  • חליטה – צלולה, ירוקה בהיר עד צהובה-ירוקה, לא עכורה.
  • מחיר נמוך מדי עבור “מנג דינג מאו פנג” (פחות מ-50 יואן/500 גר‘) תוך טענה למוצא מנדינג – סיבה לחשד.

12. עובדות מעניינות:

• שבעת השיחים של ו‘ו לי ג‘ן: לפי האגדה, שבעת שיחי התה שנטע ו‘ו לי ג‘ן על פסגת הר מנדינג לפני יותר מאלפיים שנה הפכו לאבות הקדמונים של כל תהי סין התרבותיים. מקום הנטיעה – “גן התה הקיסרי” (皇茶园, Huáng Chá Yuán) – קיים עד היום ומהווה מוקד עלייה לרגל.
• מס קיסרי רציף לאורך אלף שנה: תה מהר מנדינג סופק לחצר מתקופת טאנג עד סוף צ‘ינג – יותר מ-1000 שנים של אספקות קיסריות רצופות. זהו שיא מוחלט בין כל אזורי התה בסין.
• ה”מינגצ‘יאן” המוקדם ביותר בסין: הודות לאקלים המתון בסצ‘ואן, איסוף התה על מנדינגשאן מתחיל כבר בסוף פברואר – 2–3 שבועות מוקדם יותר מאשר בג‘יאנגסו או ג‘ג‘יאנג. טקס שנתי “הסל הראשון של התה” (第一背篓茶) – פתיחת העונה החגיגית.
• “התה הנייטרלי היחיד”: לי שה-ג‘ן ב”בן צ‘או גאנג מו” הדגיש במיוחד כי תה מהר מנדינג “חם” בטבעו ו”מסוגל לגרש מחלות”, תוך הבחנה בינו לבין כל תהי סין האחרים, שלדעתו היו “קרים”.
• מאו פנג וגאן לו – שני פניו של מנדינג: אם גאן לו – תה “חגיגי”, נדיר ועילית לאירועים מיוחדים, הרי שמאו פנג – “יומיומי”, דמוקרטי, אך שומר על אופיו האותנטי של הר מנדינג. עבור מיליוני תושבי סצ‘ואן, דווקא מאו פנג הוא התה “שלהם” לכל יום.

13. השוואה לתהים ירוקים אחרים:

• מנג דינג גאן לו (蒙顶甘露, Méngdǐng Gānlù): “קרוב” – תה ירוק עילית מאותו הר מנדינג. הבדלים: גאן לו מיוצר מחומר גלם צעיר ועדין יותר (בעיקר נצן בודד או נצן + עלה אחד של תחילת האביב), צורתו מסולסלת ופלומתית יותר, ניחוחו עז יותר, וטעמו עשיר, מתוק ורב-שכבתי יותר. המאו פנג – פשוט יותר במבנה, בעל צורת עלה ישרה יותר, זול יותר, אך משמר אופי טרוארי מנדינגי.
• חואנגשאן מאו פנג (黄山毛峰, Huángshān Máo Fēng): “מאו פנג” מפורסם מאנחווי, מ”עשרת תהי סין הגדולים”. חומר גלם – עלה קטן, מזני אנחווי; צורה – “לשון דרור” עם גוון זהוב (象牙色, “צבע שנהב”). ניחוח פרחוני יותר, “סחלבני”; טעם – מעודן ועדין יותר. מנג דינג מאו פנג – עמיד יותר, “צפוף” יותר, עם גוון ערמוני בולט יותר.
• לונג ג‘ינג (龙井, Lóngjǐng): צורת עלה שטוחה ודחוסה, ניחוח אגוזי עז, תווי “קטניות”, פרופיל “קלוי” אופייני. מנג דינג מאו פנג – אינו שטוח, בעל פלומה בולטת יותר ואופי פרחוני-ערמוני, פחות “אגוזי”.
• בי לואו צ‘ון (碧螺春, Bìluóchūn): ספירלות מסולסלות-קטנות עם פלומה שופעת; תווי פרחים-פירות בהירים, קלילות ואופי מרענן. מנג דינג מאו פנג – ישר יותר בצורה, פחות פרחוני, בעל רכיב “ערמוני” בולט יותר.

לסיכום:

מנג דינג מאו פנג הוא תה, שבו תהילתו בת האלפיים של הר מנדינג הופכת נגישה ומוחשית. עליו הכסופים, מכוסי הפלומה, שנולדו בערפיליו של אחד מהרי התה הנערצים בעולם, מעניקים חליטה בעלת ניחוח פרחוני-ערמוני נקי, טעם עדין ומתוק עם אפטר-טעם ארוך ומרענן. זהו לא סתם תה – זהו גשר יומיומי להיסטוריה בת אלפי שנים, חוט חי המחבר את חובב התה המודרני אל אגדת שבעת השיחים של ו‘ו לי ג‘ן. עבור מי שמחפש איזון בין נגישות לאותנטיות, בין יומיום למסורת גדולה, מנג דינג מאו פנג הוא בחירה אידיאלית.